חיסונים

מהם חיסונים?

חיסונים נחשבים להתערבות רפואית שמצילה את חייהם של מיליוני אנשים מדי שנה. הם מפעילים את מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף ומאפשרים לו לפתח חסינות נגד מחלות שונות. בזכותם נמנעים מדי שנה בין 3.5 ל־5 מיליון מקרי מוות ממחלות כמו דיפתריה, טטנוס, שעלת, שפעת וחצבת.

החיסון הוא אבן יסוד ברפואה מונעת – זכות בסיסית של כל אדם. מדובר באחת ההשקעות היעילות ביותר בבריאות הציבור, שכן בארץ חיסוני השגרה ניתנים לכל ילד וילדה ללא תשלום. מעבר לכך, הם מהווים כלי מרכזי למניעת התפרצויות של מחלות זיהומיות ולשמירה על ביטחון בריאותי עולמי.

חלק מהחיסונים הניתנים בבית הספר הם מנות חיזוק לחיסונים שהילדים והילדות קיבלו בעבר בטיפת חלב. למנה כזאת קוראים "מנת דחף", והיא נדרשת מפני שרמת החסינות שמעניקים החיסונים שניתנו בטיפת חלב יורדת בהדרגה עם הזמן. למשל, החיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת ניתן ב-4 מנות לתינוקות בשנה הראשונה לחייהם, ומנות הדחף של החיסון הזה, שניתנות בכיתה ב' ובכיתה ח', מעלות מחדש את רמת החסינות נגד המחלות הללו.

חשיבות קבלת החיסונים

חשוב לזכור כי מחלות רבות שנגדן מתחסנים עדיין קיימות ברחבי העולם ועלולות להגיע גם לישראל. כך, למשל, התפרצות חצבת בארץ נגרמה בעקבות הדבקה ממטיילים שחלו בחו"ל והדביקו אוכלוסייה מקומית שלא חוסנה.

איך פועל חיסון?

כדי להבין כיצד חיסון מגן עלינו, חשוב להכיר תחילה את תפקידיה של מערכת החיסון. כאשר חיידקים או נגיפים חודרים לגוף, הם מתחילים להתרבות ולתקוף את התאים הבריאים. בתגובה, מערכת החיסון מפעילה מגוון תאי דם לבנים, בהם מקרופאגים, תאי B ותאי T, שתפקידם לזהות את הפולש, לתקוף אותו ולהגן על הגוף.

תאי ה־T ממלאים גם תפקיד חשוב נוסף: הם שומרים את הזיכרון החיסוני של הגוף, כך שלאחר חשיפה ראשונה למחולל מחלה, הגוף יידע לזהות אותו בעתיד ולייצר נוגדנים במהירות.

חיסון מדמה בגוף מצב של זיהום, אך ללא גרימת המחלה עצמה. הוא "מאמן" את מערכת החיסון לזהות חיידק או נגיף מסוים, כך שבמקרה של חשיפה אמיתית, הגוף כבר מוכן לפעולה ויכול לייצר נוגדנים במהירות. בזכות התגובה המהירה הזו, ניתן למנוע את התפתחות המחלה או להפחית את חומרתה.

חשוב לדעת: חיסונים אינם טיפול במחלות קיימות, אלא אמצעי מניעה יעיל למחלות עתידיות הנגרמות על ידי אותם חיידקים או נגיפים שהחיסון מכוון נגדם.