הגורם לחצבת הוא נגיף החצבת (Measles virus), שזוהה לראשונה עוד בשנת 1911. בשנות ה-50 חלו בישראל אלפי חולים בכל שנה, כאשר מאז הכנסת החיסון בשנת 1967 חלה ירידה מתמדת במספר החולים. בעקבות שיעור המתחסנים הגבוה במדינה – מקרים של חצבת צפויים בעיקר בקרב אנשים לא מחוסנים.

נגיף החצבת עובר מאדם לאדם דרך האוויר – כלומר בעת שיעול, התעטשות או מגע ישיר עם ליחה והפרשות מהאף. שרידי הנגיף נשארים במצב מדבק בחדר גם שעתיים לאחר שהחולה עזב את החלל הסגור – כך ניתן להידבק גם ללא מגע ישיר עם חולה מאומת.

חשוב לדעת שחצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר המוכרות לאדם: 90% מכלל האנשים הלא-מחוסנים שייחשפו לחולה ידבקו במחלה. לפי מחקרים עדכניים, מקדם ההדבקה של חצבת נע בין 3.7 ל-203.3 (כלומר, חולה אחד עלול להדביק בין שלושה למאתיים חולים נוספים).

בשנת 1960 פותח לראשונה חיסון מוצלח לחצבת – שניתן לילדים כבר יותר משישים שנה. החיסון מעניק הגנה גבוהה מפני הנגיף ומסייע למנוע התפשטות של המחלה – כאשר במדינות שבהן אירעה ירידה באחוזי ההתפשטות חלה התפרצות מחודשת של הנגיף שהובילה אף לתמותה. בארץ, החיסון מתבצע במסגרת החיסון המרובע MMRV – כאשר מנה אחת ניתנת לאחר גיל שנה והמנה השנייה במהלך כיתה א’.