השפעת החיסון בישראל

בשנת 1952 דווחו כ-2,500 מקרים של דיפתריה. לאחר שהתחילו לחסן נגד דיפתריה בשנות החמישים התחלואה ירדה, והמקרה האחרון של דיפתריה בישראל דווח בשנת 2000.

עד 1955 דווחו עשרות מקרים של טטנוס בשנה. בשנת 1955 הוכנס החיסון נגד טטנוס לחיסוני השגרה, ומאז התחלואה במחלה ירדה משמעותית ונרשמו רק מקרים בודדים של הדבקה בקרב מי שלא חוסנו.

החיסון נגד שעלת הוכנס לתוכנית חיסוני השגרה לתינוקות בשנת 1957, ומאז התחלואה פחתה ב-90%. למרות זאת, יש עדיין התפרצויות של המחלה.

בשנת 1957 הוכנס חיסון מומת נגד פוליו (המונע תחלואה) לחיסוני השגרה, ובשנת 1961 נוסף חיסון חי-מוחלש (המונע גם הדבקה). המקרה האחרון של שיתוק ילדים היה בשנת 1988, אז אירעו 16 מקרי שיתוק.

בפברואר 2022 התגלה מקרה שיתוק שנגרם על ידי נגיף פוליו (זן 3). מקור הנגיף הוא בחיסון החי-מוחלש, שהופרש בצואה ומאז התרבה ועבר שינוי גנטי. כאשר נגיף חי-מוחלש מגיע לאוכלוסייה לא מחוסנת, הוא עלול לגרום למחלה בקרב מי שלא חוסנו. ממצאי ביוב הדגימו התפשטות נרחבת של זן זה. מבצע השלמת חיסונים ארצי על ידי חיסון מומת וחיסון חי-מוחלש עצר את התפשטות הנגיף, ולא התרחשו מקרי שיתוק נוספים מאז.

ביוני 2022 התגלה נגיף פוליו (זן 2) בביוב באזור ירושלים. זן זה מתפשט לאזורים רבים בארץ – מרמת הגולן בצפון ועד באר שבע בדרום. במרץ 2025 הופסק מתן החיסון החי-מוחלש בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובהמשך ישיר להפסקת הייצור של חיסונים אלה על ידי יצרנים המוכרים בישראל.

הופעת אירועי הפוליו בישראל קשורה לאירועים דומים ברחבי העולם. בשנים האחרונות נצפית עלייה באירועי פוליו בין היתר במדינות באפריקה, באנגליה, בקנדה ובארצות הברית. לכן, התחסנות היום היא לא רק הגנה מפני אירוע זמני, אלא הגנה ושקט נפשי גם לעתיד.