חיסון Tdap-IPV הוא תרכיב הניתן לשם בניית הגנה מפני אסכרה (המוכרת גם כקרמת או דיפתריה), פלצת (טטנוס), שעלת ושיתוק ילדים. החיסון ניתן בזריקה אחת לזרוע במהלך הינקות – ובכיתה ב' ניתן מנת דחף לצורך השלמת ההגנה החיסונית.

?Tdap-IPV נגד אילו מחלות מגן עלינו חיסון

חיסון Tdap-IPV מעניק הגנה מפני ארבע מחלות שונות – בהן כמה ממחלות הילדות החמורות והמסוכנות ביותר.

אסכרה (הידועה בלועזית כדיפתריה ובעברית גם כקרמת) היא מחלה הנגרמת כתוצאה מזיהום חיידקי וגורמת לתמותה של לפחות 10 אחוזים מכלל הנדבקים. המחלה עלולה לגרום לחסימה קטלנית של דרכי הנשימה בקרב ילדים צעירים וכן לנזקים חמורים למוח ולשרירי הלב.

פלצת (בלועזית: טטנוס) היא מחלה הנגרמת בידי רעלן מסוכן שנוצר כתוצאה מזיהום חיידקי. המחלה חודרת לגוף האדם דרך חתכים או פצעים בעור – ועלולה לגרום לשברים בעמוד השדרה, דלקת ריאות, תסחיף ריאתי, אי ספיקת כליות, פרכוסים ואף מוות.

שעלת היא מחלה זיהומית שמובילה להתקפי שיעול קשים וממושכים. תחלואת יילודים ותינוקות בשעלת מסוכנת מאוד ועלולה להביא לסיבוכים הכוללים התכווצויות, דלקת מוח, שטפי דם בלחמית העין ואף מוות.

שיתוק ילדים (בלועזית: פוליו) היא מחלה שנגרמת בידי נגיף הפוגע במערכת העצבים ועשוי לגרום לשיתוק, נכות ומוות. על אף שמרבית החולים יחוו מחלה קלה יחסית, אחוז מסוים מכלל הנדבקים עלולים לסבול ממחלה חמורה אשר תביא לשיתוק שרירים זמני או בלתי הפיך, פגיעה בדרכי הנשימה, דלקת בשריר הלב, בצקת בריאות ודיכאון.

?כיצד פועל החיסון

התרכיב הפעיל בחיסון Tdap-IPV מורכב למעשה מארבע סוגי חיסון שונות. לצורך החיסון נגד שיתוק ילדים נעשה שימוש בנגיפי פוליו מומתים, לצורך החיסונים נגד דיפתריה ופלצת נעשה שימוש ברעלנים מוחלשים ולצורך החיסון נגד שעלת נעשה שימוש ברכיבים חלבונים.

החיסון נחשב לבטוח במיוחד, כאשר רכיבי החיסון השונים נמצאים בשימוש עשרות רבות של שנים ועברו מגוון רחב של מחקרי בטיחות ויעילות.

מקומיות

אודם, נפיחות, כאבים באזור ההזרקה ובמקרים מסוימים גם לאורך הגפה.

כלליות

בחילות, הקאות, שלשולים, חוסר תיאבון, כאבי בטן, תחושת אי שקט, ישנוניות, עצבנות, כאבי שרירים ופרקים, חום גבוה ובלוטות לימפה מוגדלות.

: השפעת החיסון בישראל

בשנת 1952 דווחו כ-2,500 מקרים של דיפתריה. לאחר שהתחילו לחסן נגד דיפתריה בשנות החמישים התחלואה ירדה, והמקרה האחרון של דיפתריה בישראל דווח בשנת 2000.

עד 1955 דווחו עשרות מקרים של טטנוס בשנה. בשנת 1955 הוכנס החיסון נגד טטנוס לחיסוני השגרה, ומאז התחלואה במחלה ירדה משמעותית ונרשמו רק מקרים בודדים של הדבקה בקרב מי שלא חוסנו.

החיסון נגד שעלת הוכנס לתוכנית חיסוני השגרה לתינוקות בשנת 1957, ומאז התחלואה פחתה ב-90%. למרות זאת, יש עדיין התפרצויות של המחלה.

בשנת 1957 הוכנס חיסון מומת נגד פוליו (המונע תחלואה) לחיסוני השגרה, ובשנת 1961 נוסף חיסון חי-מוחלש (המונע גם הדבקה). המקרה האחרון של שיתוק ילדים היה בשנת 1988, אז אירעו 16 מקרי שיתוק.

בפברואר 2022 התגלה מקרה שיתוק שנגרם על ידי נגיף פוליו (זן 3). מקור הנגיף הוא בחיסון החי-מוחלש, שהופרש בצואה ומאז התרבה ועבר שינוי גנטי. כאשר נגיף חי-מוחלש מגיע לאוכלוסייה לא מחוסנת, הוא עלול לגרום למחלה בקרב מי שלא חוסנו. ממצאי ביוב הדגימו התפשטות נרחבת של זן זה. מבצע השלמת חיסונים ארצי על ידי חיסון מומת וחיסון חי-מוחלש עצר את התפשטות הנגיף, ולא התרחשו מקרי שיתוק נוספים מאז.

ביוני 2022 התגלה נגיף פוליו (זן 2) בביוב באזור ירושלים. זן זה מתפשט לאזורים רבים בארץ – מרמת הגולן בצפון ועד באר שבע בדרום. במרץ 2025 הופסק מתן החיסון החי-מוחלש בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובהמשך ישיר להפסקת הייצור של חיסונים אלה על ידי יצרנים המוכרים בישראל.

הופעת אירועי הפוליו בישראל קשורה לאירועים דומים ברחבי העולם. בשנים האחרונות נצפית עלייה באירועי פוליו בין היתר במדינות באפריקה, באנגליה, בקנדה ובארצות הברית. לכן, התחסנות היום היא לא רק הגנה מפני אירוע זמני, אלא הגנה ושקט נפשי גם לעתיד.